דלג לתוכן

פרשת תולדות - עלייה ראשונה

· זמן קריאה: 4 דקות
טקסט מקראי (בראשית כ״ה, י״ט עד כ״ו, ה׳)

מומלץ לקרוא את הטקסט המקראי עצמאית לפני קריאה של הפרשנות בהמשך.

כה יט וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק׃
כ וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה׃
כא וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַידוָד לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ יְדוָד וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ׃
כב וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת יְדוָד׃
כג וַיֹּאמֶר יְדוָד לָהּ שְׁנֵי (גיים) [גוֹיִם] בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר׃
כד וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת וְהִנֵּה תוֹמִם בְּבִטְנָהּ׃
כה וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו׃
כו וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם׃
כז וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים׃
כח וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב׃
כט וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף׃
ל וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם׃
לא וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי׃
לב וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה׃
לג וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב׃
לד וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה׃
כו א וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה׃
ב וַיֵּרָא אֵלָיו יְדוָד וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ׃
ג גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ׃
ד וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ׃
ה עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי׃

העלייה פותחת ביצחק בן אברהם, ומדגישה שוב: ״אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק״. יצחק נושא את רבקה בגיל ארבעים, אך היא עקרה; בלידת התאומים הוא כבר בן שישים. בין שני הפסוקים האלה נמצאות עשרים שנות המתנה. יצחק מרבה בתפילה, וה׳ נענה לו ורבקה הרה. בראשית כ״ה, י״ט־כ״ו, רש״י לכ״ה, כ״א

הבנים מתרוצצים בקרבה, ורבקה שואלת: ״אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי״. היא פונה אל ה׳ ושומעת שממנה יצאו שני עמים, ושהגדול יעבוד את הצעיר. עשו נולד ראשון, אדמוני ושעיר; יעקב יוצא אחריו ואוחז בעקבו. כשיגדלו, עשו יהיה איש ציד ואיש שדה, ויעקב איש תם יושב אוהלים. יצחק אוהב את עשו כי ציד בפיו, ורבקה אוהבת את יעקב. בראשית כ״ה, כ״ב־כ״ח

עשו חוזר מן השדה עייף ומבקש מהנזיד שיעקב מבשל. יעקב מבקש בתמורה את הבכורה. עשו נשבע ומוכר אותה, אוכל, שותה, קם והולך. התורה מסכמת: ״וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה״. בראשית כ״ה, כ״ט־ל״ד

בהמשך מגיע רעב, ויצחק הולך לגרר, אל אבימלך. ה׳ מצווה עליו שלא לרדת למצרים, ומבטיח לו את הארץ, צאצאים ככוכבי השמים וברכה לגויי הארץ בזרעו, בקיום השבועה לאברהם, ששמע בקולו ושמר את מצוותיו. בראשית כ״ו, א׳־ה׳

תפילה מול תפילה

מה מוסיפות המילים ״לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ״? רש״י מתאר את יצחק עומד בזווית אחת ומתפלל, ואת רבקה עומדת בזווית אחרת ומתפללת. שניהם מבקשים על אותה מצוקה. רש״י לבראשית כ״ה, כ״א

רד״ק מוסיף שיצחק אהב את רבקה אהבה יתרה, ומאהבתו אותה לא רצה לשאת אישה אחרת או לקחת אחת מנערותיה. לכן הרבה להתפלל שהיא תלד. לפי הפירוש הזה, הוא ביקש ילד דווקא ממנה. רד״ק לבראשית כ״ה, כ״א

מכאן עולה מחשבה על תפילה ועל זוגיות: יצחק אינו מבקש רק על עצמו ועל רצונו להיות אב. רבקה והעתיד המשותף שלהם נמצאים בתוך הבקשה. לא רק ״אני״ מול ה׳, אלא ״אנחנו״. הקושי שלה הוא גם הקושי שלו, והילד שהוא מבקש הוא הילד שלהם.

מה רבקה שואלת כשהיא אומרת ״למה זה אנכי״?

רמב״ן קורא את דבריה כזעקה קשה על עצם חייה: אם כך גדול סבלה, למה היא בעולם? בפירושו, צער ההיריון מגיע עד משאלה שלא לחיות או שלא הייתה נולדת. זו אמירה חריפה, והיא נותנת משקל לכאב שמאחורי המילים הקצרות שבפסוק. רמב״ן לבראשית כ״ה, כ״ב

מתוך המצוקה הזאת רבקה פונה אל ה׳, ושומעת על שני העמים שיצאו ממנה. מה שמתחולל בקרבה קשור עכשיו גם לעתידם של דורות. היא נושאת ברחמה את ראשיתו של סיפור גדול בהרבה מחייה שלה.

אפשר לקחת מכאן מחשבה: לפעמים התשובה למצוקה אישית היא הרחבת המבט. הבנה שיש לנו תפקיד בתוך סיפור רחב יותר יכולה לתת כוח לשאת את הכאב. אולי זו אחת הדרכים שבהן הבנת השליחות מקלה: הקושי עדיין קיים, אבל מתגלה גם משמעותו.

מה עשו חושב כשהוא אומר שהוא הולך למות?

יעקב מבשל נזיד. עשו חוזר מן השדה עייף ומבקש לאכול. יעקב מבקש בתמורה את בכורתו, ועשו משיב: ״הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת״. האם הוא מתאר סכנה מיידית, כאילו לא ישרוד בלי התבשיל? בראשית כ״ה, כ״ט־ל״ב

רשב״ם מביא בשם אביו, רבי מאיר, קריאה אחרת: עשו יוצא מדי יום לצוד במקום שיש בו דובים, אריות וחיות רעות. חייו נתונים בסכנה, ולכן הוא שואל מה הטעם להמתין לחלק הבכורה שיקבל אחרי מות אביו. אולי כלל לא יחיה עד אז. לפי הפירוש הזה, האמירה על המוות קשורה לאורח חייו כצייד. רשב״ם לבראשית כ״ה, ל״ב

כך אפשר להבין טוב יותר את הפער בין האחים באותה שיחה. יעקב מבקש דבר שערכו נמשך אל העתיד. עשו מטיל ספק בעצם האפשרות ליהנות ממנו, ומסכים לוותר עליו תמורת האוכל שלפניו.

תורה לפני מתן תורה?

בסוף העלייה עולה עוד שאלה: איך נאמר שאברהם שמר את מצוות ה׳, חוקותיו ותורותיו, עוד לפני מתן תורה? רש״י מביא קריאה מדרשית שמייחסת לאברהם גם שמירת מצוות שעתידות להינתן בתורה, ואף תורה שבעל פה. רש״י לבראשית כ״ו, ה׳

לפי הקריאה הזאת, אברהם הותיר אחריו דרך חיים של מחויבות לה׳. העלייה נפתחה בקשר המשפחתי שבין אברהם ליצחק, ונחתמת במעשיו של אברהם ובדבר ה׳ אל בנו. בין שני הקצוות האלה נולדים יעקב ועשו, והמשך הסיפור המשפחתי מתחיל להיקשר גם בבחירות שלהם.

עוד שאלות על הפרשה

?

הברכה של עשיו כוללת "ועל חרבך תחיה" ותלות באחיו. האם זו קללה, ברכה מסוג אחר, או תיאור מציאות של עם שחי תמיד בתנועה בין מרד לשעבוד?

הפסוקים של "ברכת" עשו נאמרים אחרי הצעקה והבכי שלו: "וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ וּמִטַּל ה...

?

מה קורה לנשמה כש״למה זה אנכי״ פוגש ״הנה אנכי הולך למות״?

רבקה שואלת והולכת לדרוש את ה׳; עשו מדבר על המוות ומוכר את הבכורה. מה מגלים המשך המעשים ופירושי רש״י ורמב״ן על משמעות, אחריות והעתיד?

?

עשיו אומר ״הנה אנכי הולך למות״. על איזה ״מוות״ הוא מדבר? ומה הקשר לחיילים או לאנשים בסיכון גבוה?

סכנת הציד, אחריות עבודת הקרבנות או כפירה בעולם הבא? פירושי אבן עזרא, רש״י והמדרש, והקשר האפשרי למחשבה על העתיד כשחיים בסכנה.

?

למה התורה מאריכה כל כך בסיפור חפירת הבארות, הסתימה שלהן, השמות "עשק", "שטנה", "רחובות"? מה זה מלמד על צורת ההתמודדות של יצחק עם קנאה וסכסוכים, ואיך זה שונה מדפוסי התגובה שלנו היום?

זה באמת אחד הסיפורים הכי "שקטים" בפרשה, ודווקא עליו התורה שופכת המון פסוקים: "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה ש...

הצטרפו ללומדים שמתחילים את הבוקר עם תורה ו-AI

סיכום שבועי: שאלות ותשובות + פרשת השבוע

או הצטרפו בטלגרם טלגרם →

העליות היומיות נשלחות רק בטלגרם