למה ״תלדת ישמעאל״ בלי ו׳, ו״תולדת יצחק״ עם ו׳?
שאלה: למה ״תלדת ישמעאל״ נכתבת בלי ו׳, ואילו ״תולדת יצחק״ נכתבת עם ו׳? האם יש משמעות להבדל?
תשובה:
קוראים את סוף פרשת חיי שרה, ומגיעים לרשימת צאצאיו של ישמעאל. מעט אחר כך, בפתיחת פרשת תולדות, מתחיל סיפור משפחתו של יצחק. בשני המקומות מופיעה אותה מילה, אבל בספר התורה היא אינה נכתבת באותה צורה.
אצל ישמעאל הכתיב הוא תלדת, בלי וי״ו כלל. אצל יצחק הכתיב הוא תולדת, עם וי״ו אחרי התי״ו. ההבדל אינו משנה את הגיית המילה, אבל הוא מזמין לעצור: מדוע אותה מילה מקבלת צורות שונות? בראשית כ״ה, י״ב, בראשית כ״ה, י״ט
קודם מביטים באותיות
למילה יש ארבע צורות כתיב, וכדאי להבחין ביניהן. בטבלה הן מוצגות ללא ניקוד, כדי לראות רק את האותיות:
| הכתיב | מה יש בו? | דוגמה |
|---|---|---|
| תולדות | שתי וי״וים | תולדות השמים והארץ, בראשית ב׳, ד׳ |
| תולדת | הווי״ו הראשונה בלבד | תולדות יצחק, בראשית כ״ה, י״ט |
| תלדות | הווי״ו השנייה בלבד | תולדות יעקב, בראשית ל״ז, ב׳ |
| תלדת | בלי וי״ו | תולדות ישמעאל, בראשית כ״ה, י״ב |
המנחת שי מביא מסורת מפורטת: בתורה, הכתיב בשתי וי״וים מופיע בתולדות השמים והארץ; הכתיב בלי וי״ו מופיע בתולדות ישמעאל; ובשלושה מקומות מופיעה רק הווי״ו השנייה, פעמיים בתולדות עשו ופעם בתולדות יעקב. שאר ההופעות בתורה נכתבות עם הווי״ו הראשונה בלבד. מנחת שי לבראשית ב׳, ד׳
יש כאן פרט שכדאי לשים לב אליו: יעקב ועשו נכללים באותה קבוצת כתיב. לכן מספר הווי״וים לבדו אינו מספיק כדי לקבוע מי צדיק יותר, או למי יש יותר קשר לאברהם. המסורה מתארת את הכתיב; פירוש המשמעות דורש צעד נוסף.
שתי וי״וים, מבריאת העולם עד פרץ
מדרש בראשית רבה קושר בין שני מקומות שבהם המילה נכתבת בשתי וי״וים: תולדות השמים והארץ בספר בראשית, ותולדות פרץ בסוף מגילת רות. בראשית ב׳, ד׳, רות ד׳, י״ח
המדרש מדבר על דברים שניטלו מאדם הראשון בעקבות החטא, ובהם זיוו, חייו וקומתו, ועל תיקונם העתידי בבן פרץ. הכתיב המלא נעשה בדרשה תמונה של שלמות: העולם בראשיתו, והתקווה לחידוש מה שנפגם בו. בראשית רבה י״ב, ו׳
מדוע פרץ? רשימת התולדות שמתחילה בו בסוף מגילת רות מגיעה עד דוד. המדרש קורא את הרשימה המשפחתית גם מתוך הציפייה לעתיד, לבן פרץ שיביא תיקון. כך, מאחורי שמות של אבות ובנים, נפתח סיפור גדול על עולם שאיבד משהו ועל התקווה להשיבו. רות ד׳, י״ח־כ״ב
ומה בין ישמעאל ליצחק?
ההבדל בכתיב קיים, אבל מדרש שני המלאים אינו נותן כשלעצמו הסבר נפרד לכל וי״ו אצל ישמעאל ויצחק. על מקומם השונה אפשר ללמוד מדברים מפורשים יותר: ה׳ מבטיח להקים את בריתו עם יצחק, ובאותו מעמד מבטיח גם לברך את ישמעאל ולהרבות את צאצאיו. יש הבדל בשליחות, לצד ברכה שניתנת גם לישמעאל. בראשית י״ז, י״ט־כ״א
על הרקע הזה אפשר להציע מחשבה משלנו על המילה תולדות. רשימת צאצאים מספרת מי נולד למי, אבל סיפורי התורה שואלים גם מה עובר מדור לדור: ברית, אחריות, דרך חיים. אצל יצחק, המשך הסיפור עוסק בדיוק בשאלה כיצד הברית והברכה יימשכו אל הדור הבא.
הווי״ו יכולה לשמש לנו כאן דימוי לחיבור, כמו וי״ו החיבור בשפה. זו הצעת קריאה, ולא הסבר שמנחת שי נותן להבדל בין האחים. אפשר לשאול באמצעותה: איזה קשר מחזיק בין הדורות? מה אנחנו מקבלים, ומה אנחנו בוחרים להעביר?
הפרט המעניין הוא שדווקא המילה שעוסקת בהמשכיות מופיעה בצורות שאינן כולן מלאות. ובמדרש, הכתיב המלא חוזר ברשימה שמוליכה אל דוד ואל התקווה לתיקון. אפשר למצוא בזה מחשבה מעודדת: גם תולדות שנכתבות בתוך עולם חסר יכולות לשאת בתוכן עתיד שעוד לא הושלם.