פרשת ויקהל – עליית שלישי
ל וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רְא֛וּ קָרָ֥א יְדוָ֖ד בְּשֵׁ֑ם בְּצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה׃ לא וַיְמַלֵּ֥א אֹת֖וֹ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֑ים בְּחָכְמָ֛ה בִּתְבוּנָ֥ה וּבְדַ֖עַת וּבְכָל־מְלָאכָֽה׃ לב וְלַחְשֹׁ֖ב מַֽחַשָׁבֹ֑ת לַעֲשֹׂ֛ת בַּזָּהָ֥ב וּבַכֶּ֖סֶף וּבַנְּחֹֽשֶׁת׃ לג וּבַחֲרֹ֥שֶׁת אֶ֛בֶן לְמַלֹּ֖את וּבַחֲרֹ֣שֶׁת עֵ֑ץ לַעֲשׂ֖וֹת בְּכָל־מְלֶ֥אכֶת מַחֲשָֽׁבֶת׃ לד וּלְהוֹרֹ֖ת נָתַ֣ן בְּלִבּ֑וֹ ה֕וּא וְאָֽהֳלִיאָ֥ב בֶּן־אֲחִיסָמָ֖ךְ לְמַטֵּה־דָֽן׃ לה מִלֵּ֨א אֹתָ֜ם חָכְמַת־לֵ֗ב לַעֲשׂוֹת֮ כָּל־מְלֶ֣אכֶת חָרָ֣שׁ ׀ וְחֹשֵׁב֒ וְרֹקֵ֞ם בַּתְּכֵ֣לֶת וּבָֽאַרְגָּמָ֗ן בְּתוֹלַ֧עַת הַשָּׁנִ֛י וּבַשֵּׁ֖שׁ וְאֹרֵ֑ג עֹשֵׂי֙ כָּל־מְלָאכָ֔ה וְחֹשְׁבֵ֖י מַחֲשָׁבֹֽת׃ לו א וְעָשָׂה֩ בְצַלְאֵ֨ל וְאָהֳלִיאָ֜ב וְכֹ֣ל ׀ אִ֣ישׁ חֲכַם־לֵ֗ב אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן יְדוָ֜ד חָכְמָ֤ה וּתְבוּנָה֙ בָּהֵ֔מָּה לָדַ֣עַת לַעֲשֹׂ֔ת אֶֽת־כָּל־מְלֶ֖אכֶת עֲבֹדַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה יְדוָֽד׃ ב וַיִּקְרָ֣א מֹשֶׁ֗ה אֶל־בְּצַלְאֵל֮ וְאֶל־אָֽהֳלִיאָב֒ וְאֶל֙ כָּל־אִ֣ישׁ חֲכַם־לֵ֔ב אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן יְדוָ֛ד חָכְמָ֖ה בְּלִבּ֑וֹ כֹּ֚ל אֲשֶׁ֣ר נְשָׂא֣וֹ לִבּ֔וֹ לְקָרְבָ֥ה אֶל־הַמְּלָאכָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽהּ׃ ג וַיִּקְח֞וּ מִלִּפְנֵ֣י מֹשֶׁ֗ה אֵ֤ת כָּל־הַתְּרוּמָה֙ אֲשֶׁ֨ר הֵבִ֜יאוּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לִמְלֶ֛אכֶת עֲבֹדַ֥ת הַקֹּ֖דֶשׁ לַעֲשֹׂ֣ת אֹתָ֑הּ וְ֠הֵם הֵבִ֨יאוּ אֵלָ֥יו ע֛וֹד נְדָבָ֖ה בַּבֹּ֥קֶר בַּבֹּֽקֶר׃ ד וַיָּבֹ֙אוּ֙ כָּל־הַ֣חֲכָמִ֔ים הָעֹשִׂ֕ים אֵ֖ת כָּל־מְלֶ֣אכֶת הַקֹּ֑דֶשׁ אִֽישׁ־אִ֥ישׁ מִמְּלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁר־הֵ֥מָּה עֹשִֽׂים׃ ה וַיֹּאמְרוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֣ה לֵּאמֹ֔ר מַרְבִּ֥ים הָעָ֖ם לְהָבִ֑יא מִדֵּ֤י הָֽעֲבֹדָה֙ לַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְדוָ֖ד לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽהּ׃ ו וַיְצַ֣ו מֹשֶׁ֗ה וַיַּעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בַּֽמַּחֲנֶה֮ לֵאמֹר֒ אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֗ה אַל־יַעֲשׂוּ־ע֛וֹד מְלָאכָ֖ה לִתְרוּמַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ וַיִּכָּלֵ֥א הָעָ֖ם מֵהָבִֽיא׃ ז וְהַמְּלָאכָ֗ה הָיְתָ֥ה דַיָּ֛ם לְכָל־הַמְּלָאכָ֖ה לַעֲשׂ֣וֹת אֹתָ֑הּ וְהוֹתֵֽר׃
החכמים בבניית המשכן – בצלאל, אהוליאב והמתנדבים
קריאה בשמות מיוחדים לבניית המשכן
משה מכריז על בחירתו של בצלאל בן אורי בן חור משבט יהודה לתפקיד המרכזי בבניית המשכן.
יחד איתו נבחר אהוליאב בן אחיסמך משבט דן – ללמד שהמשכן לא נבנה רק על ידי שבט יהודה המוביל, אלא גם בעזרת השבטים האחרים!
ה’ העניק להם רוח חכמה ותבונה מיוחדת, ידע נדיר במלאכת מחשבת ובעבודת החומרים – זהב, כסף, נחושת, אבנים טובות ועץ.
העם מתגייס בהתלהבות חסרת תקדים
“וַיִּקְחוּ מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה אֵת כָּל־הַתְּרוּמָה” – כל החכמים נרתמים לעבודה, והעם ממשיך להביא נדבות בבוקר בבוקר.
יש כאן התמסרות מוחלטת – כל אחד תורם כסף, חומרים, או כישרון.
הנדבה כל כך גדולה עד שמגיע רגע נדיר וחסר תקדים בתולדות ישראל – “מרבים העם להביא מדי העבודה”!
המעמד הנדיר – משה צריך לעצור את הנתינה
עד כדי כך ישראל נדבו בשפע, שהעובדים פנו אל משה ואמרו – יש כבר יותר מדי!
משה מוציא צו חריג ומודיע במחנה:
“אִישׁ וְאִשָּׁה אַל־יַעֲשׂוּ־ע֛וֹד מְלָאכָ֖ה לִתְרוּמַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ!”
והתוצאה?
“וַיִּכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא” – העם נאלץ לעצור את הנתינה כי כבר היה מספיק ויותר!
המסר המדהים מהסיפור הזה
הלהט לעבודת ה’ יכול להיות כל כך גדול – עד שהוא גובר על הצורך עצמו!
כשעובדים יחד למען מטרה קדושה, מגיעים לתוצאה של שלמות – “והמלאכה הייתה דים… והותר!”
כל מי שהשתתף בעשייה – ידע שהוא חלק ממשהו גדול, בניית מקום השראת השכינה!
מחשבה לשבוע זה
האם אנחנו נותנים מכל הלב כמו עם ישראל בבניית המשכן?
האם בעבודת ה’ שלנו יש התלהבות כזו, עד כדי רצון לתת עוד ועוד?
בואו נשאב השראה מבוני המשכן – לתת, להתגייס ולעשות, והכול בשמחה!
שיהיה יום מלא בעשייה חכמה ומלאת לב!
העליות היומיות
פרשת ויקהל - עלייה ראשונה
משה מקהיל את כל עדת בני ישראל ומעמיד את העם מול מסר מסודר וברור: יש דברים שידוָד ציווה לעשות.
פרשת ויקהל - עלייה שנייה
העם לא מחכה שידחפו אותו.
פרשת ויקהל - עלייה שלישית
משה מציג לעם את אנשי המלאכה של המשכן: בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה, ואהליאב בן אחיסמך למטה דן.
פרשת ויקהל - עלייה רביעית
אחרי שנאספו האנשים והחומרים, מתחילה המלאכה עצמה.
פרשת ויקהל - עלייה חמישית
אחרי שפרשת ויקהל פתחה בהתנדבות העם, בחירת האומנים ותחילת העשייה - מגיעה העלייה שבה המשכן מתחיל לקבל צורה ממשית.
פרשת ויקהל - עלייה שישית
בצלאל ממשיך בעשיית כלי הקודש עצמם. הוא עושה את המנורה מזהב טהור, מקשה אחת, עם הירך והקנה, הגביעים, הכפתורים והפרחים - הכל יוצא מגוף אחד.
פרשת ויקהל - עלייה שביעית
בצלאל משלים את עשיית הכלים המרכזיים של עבודת המשכן בחוץ. הוא עושה את מזבח העולה מעצי שיטים, מרובע, ומצופה נחושת, עם קרנות בארבע פינותיו.