פרשת נח - עלייה ראשונה

איך נשארים ישרים כשהסביבה כולה מאבדת את הדרך? העלייה הראשונה מציבה את נח מול עולם מושחת, ואז עוברת מתיאור האופי שלו למשימה מעשית: לבנות תיבה ולשמור על החיים.

נח והדור שלו

“אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ” (בראשית ו, ט)

עוד לפני שמסופר מה נח עושה, התורה מתארת מי הוא. אבל התוספת המתייחסת לדורו מעוררת שאלה: האם הסביבה הרעה מדגישה את גדולתו, או שהיא מציבה רף נמוך להשוואה?

רש”י מביא שתי דרכים להבין זאת. לפי האחת, אם נח שמר על צדקותו בדור כזה, בסביבה טובה היה מגיע רחוק עוד יותר. לפי האחרת, צדקותו בלטה ביחס לבני דורו, אך בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום. אלו שתי דרשות שרש”י מציג, ולא הכרעה אחת שלו (רש”י על בראשית ו, ט).

המחלוקת הזאת מזמינה גם אותנו לבדוק כיצד אנחנו מודדים את עצמנו: ביחס למה שמקובל סביבנו, או ביחס למה שאנחנו מסוגלים להיות?

מה התקלקל בעולם?

“וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס” (בראשית ו, יא)

הפסוקים מתארים השחתה שהתפשטה בעולם, ובדברי ה’ לנח בפסוק יג חוזר החמס כסיבה לחורבן המתקרב. התיאור של ארץ שהתמלאה בעוול ובאלימות מעלה שאלה מטרידה: מה קורה לחברה כשהפגיעה בזולת נעשית חלק רגיל מהחיים?

מול התיאור הזה, נח מקבל הוראות מפורטות: לבנות תיבה, להכין לה מדורים, להכניס את משפחתו ואת בעלי החיים ולאסוף מזון. ההצלה דורשת ממנו עבודה מסודרת ואחריות לצרכים של אחרים (בראשית ו, יג-כא).

למה דווקא לבנות תיבה?

רש”י שואל מדוע נדרש נח לעסוק בבנייה, אם היו לפני הקב”ה דרכים אחרות להצילו. בפירושו הוא מביא הסבר מדרשי: הבנייה הממושכת נועדה לעורר את אנשי הדור לשאול, לשמוע על המבול הצפוי ואולי לשוב מדרכם. זהו רובד פרשני שמוסיף רש”י; משך הבנייה והמטרה הזאת אינם נאמרים במפורש בפסוק (רש”י על בראשית ו, יד).

לפי ההסבר הזה, התיבה הייתה גם הזדמנות לפנות אל הסביבה. עצם המעשה של נח יכול היה לעורר שיחה ולפתוח אפשרות לשינוי.

העלייה מסתיימת במשפט קצר:

“וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים כֵּן עָשָׂה” (בראשית ו, כב)

התורה פתחה בתיאור צדקותו, וסיימה בתיאור עשייתו. בין השניים מופיעות הוראות מפורטות לבנייה, לאיסוף מזון ולשמירת החיים. כך התיאור הגדול מקבל צורה ממשית: צדקות שאפשר לראות במה שאדם עושה. רש”י כבר בתחילת העלייה מציע שהמעשים הטובים הם עיקר מה שהצדיק משאיר אחריו (רש”י על בראשית ו, ט).

ועדיין, שתי הדרשות שמביא רש”י משאירות שאלה פתוחה: עד כמה הסביבה קובעת את גודל האדם? אותו דור מושחת יכול להבליט את כוחו של נח לעמוד מול סביבתו, וגם לעורר את השאלה מי היה יכול להיות אילו חי בין אנשים אחרים.

עוד שאלות על הפרשה

אין עדיין שאלות מעודכנות על הפרשה. רוצים לקבל את הלימוד היומי? עקבו בערוץ שנוח לכם.

לעקוב אחרי הלימוד היומי