تخطي إلى المحتوى

بارشات ويقرا - تأملات وأسئلة

· وقت القراءة: 7 دقائق
النص التوراتي (ويقرا)

اقرأ النص التوراتي وحاول أن تفهمه بنفسك، قبل قراءة التفسير.

א א וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְדוָד אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר׃ ב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַידוָד מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם׃ ג אִם עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד יַקְרִיב אֹתוֹ לִרְצֹנוֹ לִפְנֵי יְדוָד׃ ד וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ הָעֹלָה וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו׃ ה וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי יְדוָד וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם וְזָרְקוּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד׃ ו וְהִפְשִׁיט אֶת הָעֹלָה וְנִתַּח אֹתָהּ לִנְתָחֶיהָ׃ ז וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ וְעָרְכוּ עֵצִים עַל הָאֵשׁ׃ ח וְעָרְכוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֵת הַנְּתָחִים אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַפָּדֶר עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ׃ ט וְקִרְבּוֹ וּכְרָעָיו יִרְחַץ בַּמָּיִם וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַידוָד׃ {ס} י וְאִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ מִן הַכְּשָׂבִים אוֹ מִן הָעִזִּים לְעֹלָה זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ׃ יא וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי יְדוָד וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב׃ יב וְנִתַּח אֹתוֹ לִנְתָחָיו וְאֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת פִּדְרוֹ וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אֹתָם עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ׃ יג וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם יִרְחַץ בַּמָּיִם וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַידוָד׃ {פ} יד וְאִם מִן הָעוֹף עֹלָה קָרְבָּנוֹ לַידוָד וְהִקְרִיב מִן הַתֹּרִים אוֹ מִן בְּנֵי הַיּוֹנָה אֶת קָרְבָּנוֹ׃ טו וְהִקְרִיבוֹ הַכֹּהֵן אֶל הַמִּזְבֵּחַ וּמָלַק אֶת רֹאשׁוֹ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה וְנִמְצָה דָמוֹ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ׃ טז וְהֵסִיר אֶת מֻרְאָתוֹ בְּנֹצָתָהּ וְהִשְׁלִיךְ אֹתָהּ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ קֵדְמָה אֶל מְקוֹם הַדָּשֶׁן׃ יז וְשִׁסַּע אֹתוֹ בִכְנָפָיו לֹא יַבְדִּיל וְהִקְטִיר אֹתוֹ הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַידוָד׃ {ס} ב א וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַידוָד סֹלֶת יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְנָתַן עָלֶיהָ לְבֹנָה׃ ב וֶהֱבִיאָהּ אֶל בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים וְקָמַץ מִשָּׁם מְלֹא קֻמְצוֹ מִסָּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ עַל כָּל לְבֹנָתָהּ וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת אַזְכָּרָתָהּ הַמִּזְבֵּחָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַידוָד׃ ג וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו קֹדֶשׁ קָדָשִׁים מֵאִשֵּׁי יְדוָד׃ {ס} ד וְכִי תַקְרִב קָרְבַּן מִנְחָה מַאֲפֵה תַנּוּר סֹלֶת חַלּוֹת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן׃ {ס} ה וְאִם מִנְחָה עַל הַמַּחֲבַת קָרְבָּנֶךָ סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן מַצָּה תִהְיֶה׃ ו פָּתוֹת אֹתָהּ פִּתִּים וְיָצַקְתָּ עָלֶיהָ שָׁמֶן מִנְחָה הִוא׃ {ס} ז וְאִם מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת קָרְבָּנֶךָ סֹלֶת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה׃ ח וְהֵבֵאתָ אֶת הַמִּנְחָה אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מֵאֵלֶּה לַידוָד וְהִקְרִיבָהּ אֶל הַכֹּהֵן וְהִגִּישָׁהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ׃ ט וְהֵרִים הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה אֶת אַזְכָּרָתָהּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַידוָד׃ י וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו קֹדֶשׁ קָדָשִׁים מֵאִשֵּׁי יְדוָד׃ יא כָּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַידוָד לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַידוָד׃ יב קָרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ אֹתָם לַידוָד וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יַעֲלוּ לְרֵיחַ נִיחֹחַ׃ יג וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח׃ {ס} יד וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים לַידוָד אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל תַּקְרִיב אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ׃ טו וְנָתַתָּ עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְשַׂמְתָּ עָלֶיהָ לְבֹנָה מִנְחָה הִוא׃ טז וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת אַזְכָּרָתָהּ מִגִּרְשָׂהּ וּמִשַּׁמְנָהּ עַל כָּל לְבֹנָתָהּ אִשֶּׁה לַידוָד׃ {פ} ג א וְאִם זֶבַח שְׁלָמִים קָרְבָּנוֹ אִם מִן הַבָּקָר הוּא מַקְרִיב אִם זָכָר אִם נְקֵבָה תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ לִפְנֵי יְדוָד׃ ב וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ קָרְבָּנוֹ וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב׃ ג וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לַידוָד אֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֵת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב׃ ד וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵהֶן אֲשֶׁר עַל הַכְּסָלִים וְאֶת הַיֹּתֶרֶת עַל הַכָּבֵד עַל הַכְּלָיוֹת יְסִירֶנָּה׃ ה וְהִקְטִירוּ אֹתוֹ בְנֵי אַהֲרֹן הַמִּזְבֵּחָה עַל הָעֹלָה אֲשֶׁר עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַידוָד׃ {פ} ו וְאִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ לְזֶבַח שְׁלָמִים לַידוָד זָכָר אוֹ נְקֵבָה תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ׃ ז אִם כֶּשֶׂב הוּא מַקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ וְהִקְרִיב אֹתוֹ לִפְנֵי יְדוָד׃ ח וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ קָרְבָּנוֹ וְשָׁחַט אֹתוֹ לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב׃ ט וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לַידוָד חֶלְבּוֹ הָאַלְיָה תְמִימָה לְעֻמַּת הֶעָצֶה יְסִירֶנָּה וְאֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֵת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב׃ י וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵהֶן אֲשֶׁר עַל הַכְּסָלִים וְאֶת הַיֹּתֶרֶת עַל הַכָּבֵד עַל הַכְּלָיֹת יְסִירֶנָּה׃ יא וְהִקְטִירוֹ הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה לֶחֶם אִשֶּׁה לַידוָד׃ {פ} יב וְאִם עֵז קָרְבָּנוֹ וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי יְדוָד׃ יג וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְשָׁחַט אֹתוֹ לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב׃ יד וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ קָרְבָּנוֹ אִשֶּׁה לַידוָד אֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֵת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב׃ טו וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵהֶן אֲשֶׁר עַל הַכְּסָלִים וְאֶת הַיֹּתֶרֶת עַל הַכָּבֵד עַל הַכְּלָיֹת יְסִירֶנָּה׃ טז וְהִקְטִירָם הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה לֶחֶם אִשֶּׁה לְרֵיחַ נִיחֹחַ כָּל חֵלֶב לַידוָד׃ יז חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם כָּל חֵלֶב וְכָל דָּם לֹא תֹאכֵלוּ׃ {פ} ד א וַיְדַבֵּר יְדוָד אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ ב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה מִכֹּל מִצְוֹת יְדוָד אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְעָשָׂה מֵאַחַת מֵהֵנָּה׃ ג אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים לַידוָד לְחַטָּאת׃ ד וְהֵבִיא אֶת הַפָּר אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי יְדוָד וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַפָּר וְשָׁחַט אֶת הַפָּר לִפְנֵי יְדוָד׃ ה וְלָקַח הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ מִדַּם הַפָּר וְהֵבִיא אֹתוֹ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד׃ ו וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶת אֶצְבָּעוֹ בַּדָּם וְהִזָּה מִן הַדָּם שֶׁבַע פְּעָמִים לִפְנֵי יְדוָד אֶת פְּנֵי פָּרֹכֶת הַקֹּדֶשׁ׃ ז וְנָתַן הַכֹּהֵן מִן הַדָּם עַל קַרְנוֹת מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים לִפְנֵי יְדוָד אֲשֶׁר בְּאֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת כָּל דַּם הַפָּר יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד׃ ח וְאֶת כָּל חֵלֶב פַּר הַחַטָּאת יָרִים מִמֶּנּוּ אֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה עַל הַקֶּרֶב וְאֵת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב׃ ט וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן אֲשֶׁר עַל הַכְּסָלִים וְאֶת הַיֹּתֶרֶת עַל הַכָּבֵד עַל הַכְּלָיוֹת יְסִירֶנָּה׃ י כַּאֲשֶׁר יוּרַם מִשּׁוֹר זֶבַח הַשְּׁלָמִים וְהִקְטִירָם הַכֹּהֵן עַל מִזְבַּח הָעֹלָה׃ יא וְאֶת עוֹר הַפָּר וְאֶת כָּל בְּשָׂרוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל כְּרָעָיו וְקִרְבּוֹ וּפִרְשׁוֹ׃ יב וְהוֹצִיא אֶת כָּל הַפָּר אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל מָקוֹם טָהוֹר אֶל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן וְשָׂרַף אֹתוֹ עַל עֵצִים בָּאֵשׁ עַל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן יִשָּׂרֵף׃ {פ} יג וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ וְנֶעְלַם דָּבָר מֵעֵינֵי הַקָּהָל וְעָשׂוּ אַחַת מִכָּל מִצְוֹת יְדוָד אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁמוּ׃ יד וְנוֹדְעָה הַחַטָּאת אֲשֶׁר חָטְאוּ עָלֶיהָ וְהִקְרִיבוּ הַקָּהָל פַּר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְהֵבִיאוּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד׃ טו וְסָמְכוּ זִקְנֵי הָעֵדָה אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הַפָּר לִפְנֵי יְדוָד וְשָׁחַט אֶת הַפָּר לִפְנֵי יְדוָד׃ טז וְהֵבִיא הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ מִדַּם הַפָּר אֶל אֹהֶל מוֹעֵד׃ יז וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶצְבָּעוֹ מִן הַדָּם וְהִזָּה שֶׁבַע פְּעָמִים לִפְנֵי יְדוָד אֵת פְּנֵי הַפָּרֹכֶת׃ יח וּמִן הַדָּם יִתֵּן עַל קַרְנֹת הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי יְדוָד אֲשֶׁר בְּאֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת כָּל הַדָּם יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד׃ יט וְאֵת כָּל חֶלְבּוֹ יָרִים מִמֶּנּוּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה׃ כ וְעָשָׂה לַפָּר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְפַר הַחַטָּאת כֵּן יַעֲשֶׂה לּוֹ וְכִפֶּר עֲלֵהֶם הַכֹּהֵן וְנִסְלַח לָהֶם׃ כא וְהוֹצִיא אֶת הַפָּר אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְשָׂרַף אֹתוֹ כַּאֲשֶׁר שָׂרַף אֵת הַפָּר הָרִאשׁוֹן חַטַּאת הַקָּהָל הוּא׃ {פ} כב אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת יְדוָד אֱלֹהָיו אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם׃ כג אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא בָּהּ וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ שְׂעִיר עִזִּים זָכָר תָּמִים׃ כד וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר וְשָׁחַט אֹתוֹ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת הָעֹלָה לִפְנֵי יְדוָד חַטָּאת הוּא׃ כה וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן עַל קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת דָּמוֹ יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה׃ כו וְאֶת כָּל חֶלְבּוֹ יַקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה כְּחֵלֶב זֶבַח הַשְּׁלָמִים וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ וְנִסְלַח לוֹ׃ {פ} כז וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץ בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְוֹת יְדוָד אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁם׃ כח אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ שְׂעִירַת עִזִּים תְּמִימָה נְקֵבָה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא׃ כט וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַחַטָּאת וְשָׁחַט אֶת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם הָעֹלָה׃ ל וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן עַל קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ׃ לא וְאֶת כָּל חֶלְבָּהּ יָסִיר כַּאֲשֶׁר הוּסַר חֵלֶב מֵעַל זֶבַח הַשְּׁלָמִים וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַידוָד וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן וְנִסְלַח לוֹ׃ {פ} לב וְאִם כֶּבֶשׂ יָבִיא קָרְבָּנוֹ לְחַטָּאת נְקֵבָה תְמִימָה יְבִיאֶנָּה׃ לג וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַחַטָּאת וְשָׁחַט אֹתָהּ לְחַטָּאת בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת הָעֹלָה׃ לד וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן עַל קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ׃ לה וְאֶת כָּל חֶלְבָּה יָסִיר כַּאֲשֶׁר יוּסַר חֵלֶב הַכֶּשֶׂב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֹתָם הַמִּזְבֵּחָה עַל אִשֵּׁי יְדוָד וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא וְנִסְלַח לוֹ׃ {פ} ה א וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ׃ ב אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכָל דָּבָר טָמֵא אוֹ בְנִבְלַת חַיָּה טְמֵאָה אוֹ בְּנִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה אוֹ בְּנִבְלַת שֶׁרֶץ טָמֵא וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא טָמֵא וְאָשֵׁם׃ ג אוֹ כִי יִגַּע בְּטֻמְאַת אָדָם לְכֹל טֻמְאָתוֹ אֲשֶׁר יִטְמָא בָּהּ וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא יָדַע וְאָשֵׁם׃ ד אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב לְכֹל אֲשֶׁר יְבַטֵּא הָאָדָם בִּשְׁבֻעָה וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא יָדַע וְאָשֵׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה׃ ה וְהָיָה כִי יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ׃ ו וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַידוָד עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא נְקֵבָה מִן הַצֹּאן כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירַת עִזִּים לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ׃ ז וְאִם לֹא תַגִּיע יָדוֹ דֵּי שֶׂה וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ אֲשֶׁר חָטָא שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה לַידוָד אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה׃ ח וְהֵבִיא אֹתָם אֶל הַכֹּהֵן וְהִקְרִיב אֶת אֲשֶׁר לַחַטָּאת רִאשׁוֹנָה וּמָלַק אֶת רֹאשׁוֹ מִמּוּל עָרְפּוֹ וְלֹא יַבְדִּיל׃ ט וְהִזָּה מִדַּם הַחַטָּאת עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ חַטָּאת הוּא׃ י וְאֶת הַשֵּׁנִי יַעֲשֶׂה עֹלָה כַּמִּשְׁפָּט וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא וְנִסְלַח לוֹ׃ {ס} יא וְאִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ לִשְׁתֵּי תֹרִים אוֹ לִשְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ אֲשֶׁר חָטָא עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת לְחַטָּאת לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה כִּי חַטָּאת הִיא׃ יב וֶהֱבִיאָהּ אֶל הַכֹּהֵן וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִמֶּנָּה מְלוֹא קֻמְצוֹ אֶת אַזְכָּרָתָה וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה עַל אִשֵּׁי יְדוָד חַטָּאת הִוא׃ יג וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא מֵאַחַת מֵאֵלֶּה וְנִסְלַח לוֹ וְהָיְתָה לַכֹּהֵן כַּמִּנְחָה׃ {ס} יד וַיְדַבֵּר יְדוָד אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ טו נֶפֶשׁ כִּי תִמְעֹל מַעַל וְחָטְאָה בִּשְׁגָגָה מִקָּדְשֵׁי יְדוָד וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַידוָד אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לְאָשָׁם׃ טז וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם וְאֶת חֲמִישִׁתוֹ יוֹסֵף עָלָיו וְנָתַן אֹתוֹ לַכֹּהֵן וְהַכֹּהֵן יְכַפֵּר עָלָיו בְּאֵיל הָאָשָׁם וְנִסְלַח לוֹ׃ {פ} יז וְאִם נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְעָשְׂתָה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת יְדוָד אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ׃ יח וְהֵבִיא אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם אֶל הַכֹּהֵן וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל שִׁגְגָתוֹ אֲשֶׁר שָׁגָג וְהוּא לֹא יָדַע וְנִסְלַח לוֹ׃ יט אָשָׁם הוּא אָשֹׁם אָשַׁם לַידוָד׃ {פ} כ וַיְדַבֵּר יְדוָד אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ כא נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּידוָד וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל אוֹ עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ׃ כב אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר עַל אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם לַחֲטֹא בָהֵנָּה׃ כג וְהָיָה כִּי יֶחֱטָא וְאָשֵׁם וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל אוֹ אֶת הָעֹשֶׁק אֲשֶׁר עָשָׁק אוֹ אֶת הַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר הָפְקַד אִתּוֹ אוֹ אֶת הָאֲבֵדָה אֲשֶׁר מָצָא׃ כד אוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִשָּׁבַע עָלָיו לַשֶּׁקֶר וְשִׁלַּם אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ׃ כה וְאֶת אֲשָׁמוֹ יָבִיא לַידוָד אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם אֶל הַכֹּהֵן׃ כו וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְדוָד וְנִסְלַח לוֹ עַל אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָהּ׃
نقحرة صوتية (ويقرا)

اقرأ النص التوراتي وحاول أن تفهمه بنفسك، قبل قراءة التفسير.

(١:١) ڤايِقْرا إل موشيه ڤايدَبِّر أدوناي إلاڤ مِأوهِل موعِد ليمور. (٢) دَبِّر إل بْني يِسْرائيل ڤِأمَرْتا أليهِم آدام كي يَقْريڤ مِكِّم قُرْبان لأدوناي مِن هَبِّهيما مِن هَبَّقار أومِن هَتْسون تَقْريڤو إت قُرْبَنْخِم. (٣) إم عولا قُرْبانو مِن هَبَّقار زَخار تاميم يَقْريڤينّو إل بيتَح أوهِل موعِد يَقْريڤ أوتو لِرْتسونو لِفْني أدوناي. (٤) ڤِسامَخ يادو عَل روش هاعولا ڤِنِرْتسا لو لِخَبِّر عالاڤ. (٥) ڤِشاحَط إت بِن هَبَّقار لِفْني أدوناي ڤِهِقْريڤو بْني أهَرون هَكّوهانيم إت هَدّام ڤِزارْقو إت هَدّام عَل هَمِّزْبياح ساڤيڤ أشِر بيتَح أوهِل موعِد. (٦) ڤِهِفْشيط إت هاعولا ڤِنِتَّح أوتاه لِنْتاحيها. (٧) ڤِناتْنو بْني أهَرون هَكّوهين إش عَل هَمِّزْبياح ڤِعارْخو عِتسيم عَل هاإش. (٨) ڤِعارْخو بْني أهَرون هَكّوهانيم إت هَنِّتاحيم إت هاروش ڤِإت هَبّادِر عَل هاعِتسيم أشِر عَل هاإش أشِر عَل هَمِّزْبياح. (٩) ڤِقِرْبو أوخْراعاڤ يِرْحَتس بَمّايِم ڤِهِقْطير هَكّوهين إت هَكّول هَمِّزْبيحا عولا إشّيه ريَح نيحوحَ لأدوناي. {س} (١٠) ڤِإم مِن هَتْسون قُرْبانو مِن هَكِّسَڤيم أو مِن هاعِزّيم لِعولا زَخار تاميم يَقْريڤينّو. (١١) ڤِشاحَط أوتو عَل يِرِخ هَمِّزْبياح تسافونا لِفْني أدوناي ڤِزارْقو بْني أهَرون هَكّوهانيم إت داموعَل هَمِّزْبياح ساڤيڤ. (١٢) ڤِنِتَّح أوتو لِنْتاحاڤ ڤِإت روشو ڤِإت فِدْرو ڤِعارَخ هَكّوهين أوتام عَل هاعِتسيم أشِر عَل هاإش أشِر عَل هَمِّزْبياح. (١٣) ڤِهَقِّرِڤ ڤِهَكِّراعايِم يِرْحَتس بَمّايِم ڤِهِقْريڤ هَكّوهين إت هَكّول ڤِهِقْطير هَمِّزْبيحا عولا هو إشّيه ريَح نيحوحَ لأدوناي. {ف} (١٤) ڤِإم مِن هاعوف عولا قُرْبانو لأدوناي ڤِهِقْريڤ مِن هَتّوريم أو مِن بْني هَيّونا إت قُرْبانو. (١٥) ڤِهِقْريڤو هَكّوهين إل هَمِّزْبياح أومالَق إت روشو ڤِهِقْطير هَمِّزْبيحا ڤِنِمْتسا دامو عَل قير هَمِّزْبياح. (١٦) ڤِهيسير إت مُرْأاتو بِنوتْساتاه ڤِهِشْليخ أوتاه إتسِل هَمِّزْبياح قيدْما إل مِقوم هَدِّشِن. (١٧) ڤِشِسَّع أوتو ڤِخْنافاڤ لو يَڤْديل ڤِهِقْطير أوتو هَكّوهين هَمِّزْبيحا عَل هاعِتسيم أشِر عَل هاإش عولا هو إشّيه ريَح نيحوحَ لأدوناي. {س} --- الفصل ٢ --- (٢:١) ڤِنيفِش كي تَقْريڤ قُرْبان مِنْحا لأدوناي سولِت يِهْيِه قُرْبانو ڤِياتسَق عاليها شِمِن ڤِناتَن عاليها لِڤونا. (٢) ڤِهِڤيآه إل بْني أهَرون هَكّوهانيم ڤِقامَتس مِشّام مِلو قُمْتسو مِسُّلْتاه أومِشَّمْناه عَل كُل لِڤوناتاه ڤِهِقْطير هَكّوهين إت أزْكاراتاه هَمِّزْبيحا إشّيه ريَح نيحوحَ لأدوناي. (٣) ڤِهَنّوتِرِت مِن هَمِّنْحا لِأهَرون أولِڤاناڤ قودِش قُداشيم ميإشّي أدوناي. (٤-١٠) [تتابع الفصل بأنواع المنحة المختلفة] (١١) كُل هَمِّنْحا أشِر تَقْريڤو لأدوناي لو تيعاسيه حاميتس كي خُل سِئور ڤِخُل دِّڤاش لو تَقْطيرو مِمِّنّو إشّيه لأدوناي. (١٢) قُرْبان ريشيت تَقْريڤو أوتام لأدوناي ڤِإل هَمِّزْبياح لو يَعالو لِريَح نيحوحَ. (١٣) ڤِخُل قُرْبان مِنْحاتِخا بَمِّلَح تِمْلاح ڤِلو تَشْبيت مِلَح بِريت إلوهيخا ميعال مِنْحاتِخا عَل كُل قُرْبانِخا تَقْريڤ مِلَح. {ف} --- الفصل ٣ --- (٣:١) ڤِإم زِڤَح شلاميم قُرْبانو إم مِن هَبَّقار هو مَقْريڤ إم زَخار إم نِقيڤا تاميم يَقْريڤينّو لِفْني أدوناي. [يتابع الفصل بتفاصيل قربان السلامة] --- الفصل ٤ --- (٤:١) ڤايدَبِّر أدوناي إل موشيه ليمور. (٢) دَبِّر إل بْني يِسْرائيل ليمور نِفِش كي تِحِطا ڤِشْغاغا مِكّول مِتسْڤوت أدوناي أشِر لو تيعاسينا ڤِعاسا ميأحَت ميهينّا. [يتابع الفصل بأحكام قربان الخطيئة للكاهن المشيح، للجماعة، للنسيء وللفرد] --- الفصل ٥ --- (٥:١) ڤِنِفِش كي تِحِطا... (٥) ڤِهايا كي يِأشام لِأحَت ميإلِّه ڤِهِتْڤَدّا أشِر حاطا عاليها. [يتابع الفصل] (١٧) ڤِإم نِفِش كي تِحِطا ڤِعاسْتا أحَت مِكُّل مِتسْڤوت أدوناي أشِر لو تيعاسينا ڤِلو يادَع ڤِأاشيم ڤِناسا عَوونو. (٢١) نِفِش كي تِحِطا أومَعالا مَعَل بأدوناي ڤِخِحيش بَعاميتو بِفِقادون أو ڤِتْسومِت ياد أو ڤِغازيل أو عاشَق إت عاميتو. [حتى نهاية الفصل]

بارشات ويقرا تُفتتح بلحظة هادئة لكنها قوية: “וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה” (ونادى موسى، سفر اللاويين ١:١). من هنا تدخل البارشا إلى عالم القرابين - العولا والمنحة والسلامة والخطيئة والأشام - لكن وراء التفاصيل تقف فكرة عظيمة: كيف يمكن لإنسان سقط أو ابتعد أو تورط مع نفسه أن يعود ويقف أمام الله من جديد. لذلك يظهر لاحقاً في البارشا أيضاً الاعتراف: “وְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ” (واعترف بما أخطأ فيه، سفر اللاويين ٥:٥). هذه ليست مجرد بارشا عن مذبح، بل هي أيضاً بارشا عن القلب البشري وطريق العودة.

كل شيء يبدأ بنداء لا بمطلب. الآية الأولى تقول: “וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְדוָד אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר” (ونادى موسى وكلّم الله إياه من خيمة الاجتماع قائلاً، سفر اللاويين ١:١). الارتباط بالله يُفتتح أولاً بنداء، وبعد ذلك فقط بأمر. رسالة واضحة: القداسة لا تُفرض، إنها تنادي.

تحديداً قربان المنحة المتواضع يُسمّى نفساً. عن قربان المنحة يُقال: “וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַידוָד” (ونفسٌ إذا قرّبت قربان منحة لله، سفر اللاويين ٢:١). ليس بالضرورة القربان الكبير هو العظيم حقاً. القربان البسيط يمكن أن يعبّر عن عمق داخلي لا يملكه حتى ثور الغني. من يعطي القليل الذي عنده يعطي نفسه.

التوراة تطلب ملحاً على كل قربان. يُقال: “עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח” (على كل قرابينك تقرّب ملحاً، سفر اللاويين ٢:١٣). الملح لا يفسد ولا يتفتت ولا يتغير. إنه رمز للثبات والعهد. الرسالة: أمام الله لا نحمل مشاعر تتبخر، بل التزاماً يبقى.

حتى الخطيئة غير المتعمدة أمر جدي. البارشا لا تتناول فقط التمرد المكشوف، بل أيضاً ما يفعله الإنسان دون أن ينتبه: “נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה” (نفسٌ إذا أخطأت بغير قصد، سفر اللاويين ٤:٢)، وحتى: “וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם” (ولم يعلم وأثم، سفر اللاويين ٥:١٧). التوراة تربّي الإنسان على المسؤولية حتى عن عدم الانتباه والخمول الروحي. من لا ينتبه ليس معفياً - إنه فقط نائم.

إيذاء إنسان آخر هو أيضاً خيانة تجاه السماء. واحدة من أقوى الآيات في البارشا هي: “נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּידוָד וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ” (نفسٌ إذا أخطأت وخانت خيانة بالله وأنكرت قريبها، سفر اللاويين ٥:٢١). إنسان يكذب على صديقه أو يسرق أو ينكر، والتوراة تعرّف هذا أيضاً كخيانة لله. العلاقة مع الآخر ليست مجرد شأن اجتماعي، بل تمس أيضاً عبادة الله. من يسرق إنساناً يكسر رابطة مع السماء.

في جملة واحدة: بارشات ويقرا تعلّم أنه لا يكفي ألا تكون سيئاً - يجب أن تكون إنساناً قادراً على الإصغاء والاعتراف والإصلاح والتقرب من جديد.

اكتشاف: الطريق إلى المذبح لا يبدأ بيد تحمل قرباناً، بل بيد لم تسرق. سفر القرابين لا يُفتتح بالمذبح وحده، بل أيضاً بالنزاهة. الآية تقول: “אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַידוָד” (إنسان إذا قرّب منكم قرباناً لله، سفر اللاويين ١:٢)، وعلى كلمة “אָדָם” (إنسان) يكتب رشي: “كما أن آدم الأول لم يقرّب من المسروق لأن كل شيء كان له، كذلك أنتم لا تقرّبوا من المسروق” (رشي، سفر اللاويين ١:٢). قبل القربان، التوراة تطالب بنظافة اليدين.

وهذا يصبح أكثر حدة في نهاية البارشا. التوراة تقول: “נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּידוָד וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ” (نفسٌ إذا أخطأت وخانت خيانة بالله وأنكرت قريبها، سفر اللاويين ٥:٢١). إنسان يكذب على صديقه أو يسرق أو ينكر، والتوراة تعرّف هذا أيضاً كخيانة لله. إيذاء إنسان ليس مجرد ظلم اجتماعي، بل أيضاً شرخ في عبادة الله.

بكلمات بسيطة: يمكنك أن تحمل أجمل قربان في العالم، لكن إذا كانت الأيدي التي تحمله أخذت شيئاً ليس لها - المذبح لا يقبل. الطريق إلى المذبح لا يبدأ بيد تحمل قرباناً، بل بيد لم تسرق.

أسئلة حول بارشات ويقرا

١. لماذا تبدأ البارشا تحديداً بـ”ويقرا” - نداء - وليس مباشرة بالكلام نفسه؟ ٢. ما هو السر في أن الله نادى موسى “من خيمة الاجتماع” بعد أن كانت الشخينا قد نزلت على المسكن في نهاية سفر الخروج - ما الذي يتغير هنا؟ ٣. لماذا تقول التوراة “آدام كي يقريڤ مِكِّم” وليس “آدام مِكِّم كي يقريڤ” - ما معنى كلمة “مِكِّم” في الوسط؟ ٤. هل القربان الحقيقي في البارشا ليس الحيوان على الإطلاق - بل الإنسان نفسه؟ ٥. لماذا يُحرق قربان العولا بالكامل، بينما في قربان السلامة جزء يصعد وجزء يُؤكل وجزء يبقى للكهنة - ماذا يكشف هذا عن أنواع مختلفة من الارتباط بالله؟ ٦. لماذا تقدم التوراة تفاصيل كثيرة عن الدم والسلخ والتقطيع والغسل والإحراق في فقرات القرابين - ماذا تريد التوراة أن نشعر أمام هذا التفكيك؟ ٧. ما الذي يكمن وراء العبارة المتكررة “رياح نيحوحَ” - هل هي وصف للقربان أم للإنسان أم لقبول الإرادة؟ ٨. لماذا تحديداً قربان المنحة المتواضع والبسيط هو الذي يُفتتح بـ”ونفش كي تقريڤ” - ما الذي فيه ولا يوجد في قربان أغلى ثمناً؟ ٩. لماذا يمكن أن يكون قربان المنحة تحديداً من السميد والزيت واللبان - ماذا يرمز قربان بلا حياة حيوانية مصنوع من مواد أساسية بسيطة؟ ١٠. لماذا يُحظر إحراق الخميرة والعسل على المذبح - ما في هاتين المادتين الحلوتين المتخمرتين ما لا تريده التوراة في مركز القداسة؟ ١١. لماذا الملح تحديداً واجب - “على كل قرابينك تقرّب ملحاً” - ما في الملح من سر العهد؟ ١٢. لماذا يمكن أن يأتي القربان من البقر أو الغنم أو الطيور - هل تعلّم التوراة هنا شيئاً ثورياً عن قيمة الإنسان مقابل قدرته الاقتصادية؟ ١٣. لماذا يتضمن قربان الطير الفعل الغريب “يشقّه بجناحيه دون فصل” - لماذا تحديداً شقّ بلا فصل كامل؟ ١٤. لماذا تتناول التوراة في قسم قربان الخطيئة بشكل رئيسي الخطيئة غير المتعمدة - هل تقول التوراة إن الإنسان يجب أن يخاف ليس فقط من الشر الذي يفعله بوعي بل أيضاً من عماه الخاص؟ ١٥. لماذا عندما يخطئ الكاهن المشيح يرتبط ذلك بـ”ذنب الشعب” - كيف يتسرب خطأ القائد إلى الجماعة؟ ١٦. لماذا يحصل خطأ جماعة بأكملها على قسم خاص به - ما الفرق بين خطيئة الفرد وخطيئة تُرتكب في جو جماعي؟ ١٧. لماذا ينال النسيء الذي يقدم قربان خطيئة ذكراً خاصاً - ماذا تسعى التوراة لكشفه عن السلطة والقيادة والمسؤولية والتواضع؟ ١٨. لماذا تحديداً عن النسيء يُقال “أو أُعلم بخطيئته” - من يجرؤ على “إعلام” القائد بأنه أخطأ؟ ١٩. لماذا يمكن لشخص عادي يقدم قربان خطيئة أن يقدم أنثى بينما النسيء يقدم ذكراً - هل هناك إشارة هنا إلى لغة مختلفة من المسؤولية والسلطة؟ ٢٠. ماذا تعلّم إمكانية من لا تبلغ يده - ينزل من كبش إلى يمامتين ومن هناك إلى عُشر الإيفا دقيقاً - عن الطريقة التي تقيس بها التوراة الإنسان؟ ٢١. لماذا يوجد قربان خطيئة من الدقيق بلا زيت وبلا لبان - ماذا يعلّم إزالة المكونات الجميلة في لحظة الخطيئة؟ ٢٢. لماذا يظهر الاعتراف تحديداً داخل قسم القرابين - هل كلام الإنسان لا يقل أهمية عن الفعل الذي يقدمه؟ ٢٣. لماذا ترى التوراة في الإنكار تجاه القريب وفي القسم الكاذب أيضاً “خيانة لله” - كيف يتحول إيذاء شخص آخر فوراً إلى انتهاك للمقدس؟ ٢٤. لماذا بارشات ويقرا التي تبدو الأكثر “تقنية” في التوراة هي في الحقيقة واحدة من أكثر الأقسام نفسية وعمقاً داخلياً؟ ٢٥. إذا لم تكن لدينا اليوم قرابين عملياً - ما الذي يبقى حياً ومشتعلاً ومطالباً بنا من بارشات ويقرا الآن تماماً؟

العليوت اليومية

انضموا إلى المتعلمين الذين يبدأون صباحهم بالتوراة والذكاء الاصطناعي

127 يتعلمون كل صباح

ملخص أسبوعي: أسئلة وأجوبة + بارشا الأسبوع

أو انضموا عبر تلغرام تلغرام →

العليوت اليومية تُرسل فقط عبر تلغرام